התוכנית ומטרותיה
תכנית העמיתים של "קולות" מציעה מדי שנה, מסגרת לימודית לכ-90 אנשים מתחומים שונים ( עסקים, משפטים, המגזר השלישי, אמנות, תקשורת, מדע, טכנולוגיה ועוד) . במסגרת זו, נלמדים מקורות יהודיים ( ביניהם תנ"ך, סיפורי חז"ל, הגות ימי הביניים, והגות מודרנית) כבסיס ליצירת שיח זהות אקטואלי. בתכנית משתתפים גברים ונשים המאמינים ביכולתם להוביל שינוי ותיקון בחברה הישראלית, להעמיק בלימוד, להביא מעולמם האישי והמקצועי ולחבר בין חלומם כישראלים למקורות היהדות.
קולות הוקמה בשנת 1997, מתוך הבנה כי הויכוח על זהותה היהודית של המדינה, ברמת היחיד וברמת הפרט, עומד בתשתית של הסוגיות הרחבות ביותר המעסיקות כיום את מדינת ישראל. , באמצעות לימוד מעמיק של המקורות היהודיים מקווים בקולות להרחיב את השפה ה"יהודית" בישראל, ולאפשר שיחה עמוקה יותר, שיש בה כדי להביא לפעולה ולתיקון הן ברמה האישית והבין אישית המצומצמת ביותר, והן ברמות הרחבות יותר של החברה הישראלית.
בשלהי הבית הראשון נחלקה ישראל לשתי ממלכות- יהודה בדרום וישראל בצפון, פיצול זה הוביל לחורבן הבית הראשון. גם חורבן הבית השני והגלות הארוכה שבעקבותיה היו הם תוצאה של מתחים פנים יהודיים.
גם כיום החברה בישראל מתמודדת עם פיצול חברתי ותרבותי. שני מחנות אלו נמצאים באופן סימלי ב'ירושלים' וב'תל אביב' על המשמעויות השונות של סמלים אלו.התהום הפעורה בין שני המחנות וחוסר התקשורת והדיאלוג ביניהן הינם חזרה מדאיגה על ניסיון העבר ואזהרה לקראת סכנה השוחרת לפתחנו. קולות הוקמה כדי לאפשר שיח זהות אקטואלי בין שני הסמלים והמחנות,..
הלומדים בה באים מתחומי עניין ועשייה שונים ומגוונים. במרכז פעילויותיה של קולות מצויה תוכנית העמיתים, התוכנית מספקת מסגרת לדו-שיח ולקשר, הזדמנות ללמוד את מקורות התרבות היהודית, כבסיס ליצירת שיח תרבותי-חברתי פלורליסטי, עכשווי ורלבנטי.
תוכנית הלימודים בקווים כלליים
מטרתה העיקרית של התוכנית היא לצקת מגוון תכנים חדשים-ישנים למספר סוגיות מתחום התרבות והחברה. לפיכך, נושאי הלימוד כוללים: צדק ומשפט, כוחו של דיבור, משמעותו של כוח, צדקה, גישות כלפי מיעוטים, הזיקה למדינת ישראל, היחס לארץ ישראל,דמותם של מנהיגים וסוגיות אחרות שהן על סדר היום הציבורי של מדינת ישראל.
מסגרת הלימוד כוללת ערב לימוד אחת לשבועיים ושלושה סופי שבוע בשנה. הלימודים מתקיימים באזור המרכז. לאחר שנת הלימוד הראשונה ישנה אפשרות להמשיך לשנה שניה.
פרופיל העמיתים
החוויה
כשבעים אחוז מבוגרי תוכנית העמיתים של קולות קובעים בצורה חד-משמעית, שהפעילויות החברתיות והקהילתיות שהם עוסקים בהן תומרצו והורחבו הודות ללימוד בקולות. בוגרי קולות היו לדוברים העיקריים בקהילותיהם בזכותו של חינוך יהודי פלורליסטי. ההזדהות עם היהדות והשקפתם האופטימית בדבר אפשרות של שינוי ודיאלוג עם ה"אחר" ניכרות בפעילויותיהם כהורים בבתי-ספר, במעורבותם במקומות העבודה שלהם וכן באמצעי התקשורת. מדד נוסף להצלחת התוכנית: שישים אחוז מבוגריה בוחרים להמשיך ללמוד בקולות גם לאחר השנה שניה, במסגרת של לימודי בוגרים.
מדברי העמיתים
מה אומרים העמיתים על התוכנית להכשרת מנהיגות מתנדבת:
כרמי גילון, לשעבר ראש השב"כ ושגריר ישראל בדנמרק, כיום ראש עיריית מבשרת:
"בתור יהודי, אני אוהב במיוחד ללמוד על שורשיי דרך התרבות והספרות. בתור אזרח ישראלי, חשוב לי להתמודד עם שאלות כגון מהו היחס הראוי לזרים על פי התפיסות היהודיות. הישגה הגדול ביותר של קולות היא פתיחותה לכלל האנשים והדעות.
אשתי ואני השתתפנו בשיעורים ביחד, וגם זו הייתה חוויה מיוחדת. בעבודתי בעבר היה ברשותי רק זמן מועט שיכולתי להקדיש למשפחתי, על כן פיצינו על השנים האבודות בחוויה משותפת זו, שהייתה כמעט לערך משפחתי."
סמדר שפי, מבקרת האמנות של עיתון "הארץ":
"הרגשתי הייתה שאף על פי שאנו חוקרים ולומדים כל-כך הרבה מסורות ותרבויות, חסרה לי המסורת המקורית שלי, שהיא עשירה כל-כך ומלאת חיוּת. הייתה לי משיכה להיבט היהודי של האמנות ושל החיים. בישראל כיום נעשה קישור אוטומטי מוטעה בין ליברליות לדעות אנטי-דתיות. במקום להפריד את עצמנו ממורשתנו, אנחנו צריכים לחפש מקומות שבהם נוכל להתחבר אליה."
סטיב גולדשטיין, מנהל זכיין ברשת 'סופר-פארם':
"כשאני ממוקד במתרחש במפגשים של קולות, הזמן מאבד ממשמעותו ועולם היום-יום חדל להתקיים לכמה שעות. שעות אחרי הפגישה איני מסוגל להירדם וחושב כיצד אשלב כל זאת במציאות החיים עם משפחתי, עם עמיתיי לעבודה ועם העובדים שלי. בתחילה באתי למפגשים כדי לקבל תשובות, אבל עד מהרה הבנתי שרק באמצעות יישום הערכים והחומר הנלמד בחיי היום-יום אוכל למצוא את הבהירות ואת התשובות שאני מחפש.
אני משתדל מאוד להפנים את לימודיי מבחינה רגשית ולא להגיב אליהם רק במישור האינטלקטואלי; בכל מקרה, אני מנסה ליישם בפועל את מה שלמדתי. כתוצאה מהלימוד בקולות, יש לי תוספת של עניין בחיזוק לימודי היהדות של ילדיי, והתחלתי להיות יותר מעורב בפרויקט תל"י בבית-ספרם. נעשיתי יושב-ראש ארגון ההורים בבית-הספר. כמו כן, סייעתי להקים בית-כנסת ליהדות מתקדמת בשכונתי, ואני ממלא בו תפקיד מוביל, דבר שיש לו השפעה עמוקה על חיי.
אני רק בראשיתו של המסע, ומצפה בהתרגשות לשינויים נוספים שיתרחשו במהלך לימודיי ולקולות שאשמע; והחשוב מכול, ליישומם בחיי."
ד"ר יעקב גולדברגר, סגן מנהל פיתוח ב'קיוט סיסטמז בע"מ':
"הגעתי להבנה מחודשת של הרלבנטיות של חלקים מסוימים מן המורשת התרבותית היהודית לחיינו כיום, וכיצד מקורות אלו מעשירים את השיח הישראלי העכשווי אשר לדמותה של החברה שלנו ושל המדינה שלנו. הדיונים בקבוצת הלימוד, שחבריה הם חתך-רוחב של אנשים בעלי השפעה בחברה הישראלית, הם רק חלק מתהליך רחב יותר של החדרת ביטויים, מושגים ורעיונות מהתרבות התלמודית היהודית אל החשיבה הישראלית בת-זמננו."
