תהודה - בית מדרש למנהיגות יהודית
ללמוד * להתחדש * להוביל שינוי

בית מדרש ארצי להכשרת מנהיגות יהודית
תהודה נוסדה ע"י "קולות" בירושלים בשותפות "המדרשה" באורנים, על מנת להכשיר דמויות שיובילו פעילויות להתחדשות החיים היהודיים בישראל.
לצורך מטרה זו "תהודה" מבקשת לחדש את הזיקה החיונית בין המקורות היהודיים לנושאים הדוחקים שעל סדר-יומה של החברה הישראלית.
"תהודה" פועלת מחוץ לזרם או תנועה (אורתודוכסית, רפורמית, קונסרווטיבית, חילונית וכ"ו) ומכוונת ליצירת בית שנפגשים בו יהודים הנושאים ביוגראפיות רוחניות שונות ומגוונות.

משבר תרבותי-חברתי
בית המדרש תהודה מנסה להתמודד עם משבר תרבותי-חברתי בישראל, שמאפייניו הם:

• התרופפות הסולידאריות החברתית - האחריות והמחויבות לאדם ולסביבה.
• העדר "שפה" יהודית משותפת לדיון בשאלות ערכיות ורוחניות.
• מחסור בדפוסים משפחתיים וציבוריים לקיום שבת וחג וטקסי-חיים.
• התפוררות מסגרות קהילתיות במדינת ישראל.

יחידים רבים ומשפחות רבות, מחפשים כיום מסגרות חדשות ללימוד משותף, לעיצוב דפוסי שבת וחג, ולמעורבות ואחריות חברתית -  ולצורך זה הם מבקשים לחבר בין היחיד, משפחתו וקהילתו.

מנהיגות יהודית ברוח חדשה - "ובִמְקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים, הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִיש" (מסכת אבות)
"תהודה" מבקשת להתמודד עם המשבר הזה בדרך של הכשרת מנהיגות יהודית שתפעל ברוח קהילתית.
חזון "תהודה" מבקש למקד מאמץ להשפעה על המרחב הציבורי המקומי [שכונה, קהילה, מועצה מקומית, מועצה אזורית, ארגונים חברתיים ותרבותיים], המהווה את מרחב הביניים שבין היחיד לבין המדינה.
בכוונתנו להכשיר דמויות בעלות יוזמה וכוח מנהיגות, המבקשות לפעול ולהשפיע על החברה מתוך עומק שיח הדורות היהודי ובזיקה חיה ומודרנית אל החיים העכשוויים. דמויות אלה יהוו כתובת לשאלות חיים ויעשו לעיצוב דמותה הרוחנית והערכית של החברה.

פיתוח פרויקט אישי - שבו יעבוד הבוגר עם סיום הלימודים
בוגרי "תהודה" יעבדו בפרויקטים שיפותחו על ידם על פי בחירתם, התאמתו לכוחותיהם המיוחדים,  וחלומם האישי במהלך  הלימודים.  להלן רשימת פרויקטים לדוגמא בכדי להבין את רוח "תהודה" (אין כוונה שהלומדים יבחרו את הפרויקט שלהם מתוך הרשימה הזו אלא שיפתחו פרויקט אפשרי למימוש, על פי חלומם האישי):

• עיצוב דפוסי חיים יהודיים בקהילה – טקס, תפילה, לימודי מקורות, מתן מזור לשכול ולסבל, עשייה לצדק בקהילה ומחוצה לה - בעיר, בעירה, בישוב קהילתי, במושב או בקבוץ, בגרעינים תורניים – בקהילות של משפחות ובקהילות צעירים.
• הובלת בית מדרש – מקומי או אזורי – פיתוח תוכנית הלימודים, הוראה, ריכוז צוות מורים וכ"ו.
• הובלת התחום היהודי בארגון חברתי – בארגונים לצדק חברתי, במועצה מקומית/אזורית, במתנ"ס.
• רכז בית "הלל" – מרכז פעילות בתחומי הזהות היהודית באוניברסיטה/מכללה.
• הובלת קהילה-יהודית של משפחות סביב בית ספר – לימוד יהדות, שבת וחגים ופעילות חברתית למשפחות – הורים, מורים וילדים.
• עבודה יהודית ברוח חילונית – לימודי מקורות, סולידאריות חברתית, שבת וחג – לציבור החילוני.
• הובלת תחום היהדות בקרב עולים חדשים – לימוד, שבת וחגים, בקבוצות עולים בעיר ובעיירה, במרכז קליטה וכ"ו.
• הקמה, ניהול והובלה של בית מדרש לדתיים וחילוניים – ללימוד וליצירה משותפת.
• הקמת מרכז רוחני לצעירים (20-30) – שיהווה אלטרנטיבה מקומית למסע להודו.
• הובלת חינוך יהודי בצה"ל – במגמה ארוכת טווח, ובכווני מנהיגות.
• הובלת תוכנית לימודים במכינה קדם צבאית – בדגש רחב על לימודי יהדות.
• הובלת פעילות יהודית במקומות עבודה – ערכיות ורוחניות יהודית במפעלים ובהי-טק.
• ליווי רוחני והעצמה אישית ברוח יהודית – ליחידים ולמשפחות סובלות ממחלה ואובדן.
• תפקיד בכיר בארגונים ובמוסדות לחינוך יהודי – במגמות פלורליסטיות.
• יצירה אומנותית המתמודדת עם שאלות של התחדשות יהודית – בקולנוע, בתיאטרון, בספרות.

פיתוח הפרויקט האישי ילווה ע"י חונכים מקצועיים שיסייעו במימושו הלכה למעשה.

אכסניה – בית המדרש "תהודה" פועל בכפר הנוער בבן שמן.
זמנים – מחזור ב' יפתח בנובמבר 2006 ויסתיים ב-סוף אוגוסט 2008 [22 חודשי לימודים].
באוקטובר 2006 יתקיימו מפגשי הכנה.
קבוצת הלומדים: 20 נשים וגברים, דתיים וחילוניים, מכלל מגזרי החברה היהודית בישראל.
התפנות מלאה: הלומדים מתפנים התפנות מלאה לטובת שנתיים של הכשרה (22 חודשים וימי הכנה נוספים).
מחויבות: הלומדים מחויבים להשתתף בכל ימי הלימודים, לפתח ולבצע פרויקט אישי ולעבוד בו לפחות חמש שנים מתום תקופת הלימודים. ייחתם חוזה עם הלומדים להסדרת מחויבות זו.
תוכנית שבועית [ובקיץ]: מסגרת הלימודים השבועית כוללת שלושה ימי לימודים [ב', ג', ה'] עיוניים בבית המדרש ותוכנית מעשית של יומיים בשבוע לגיבוש ולביצוע פרויקט-אישי [א' ו-ד']. בחופשות הקיץ מתקיימים סמינרים מרוכזים.
סיורים לימודיים: 4 סיורים של יומיים ו-3 סיורים של יום ברחבי הארץ – צפון, דרום, ת"א, ירושלים.
סיור לימודי בקהילות צפון אמריקה.
שבתונים: יתקיימו שני שבתונים עם המשפחות – שבתון אחד בסיום כל שנה.
מלגות: הלומדים ייהנו ממלגת לימודים וממלגת קיום [22 חודשים מנובמבר 2006 עד סוף אוגוסט 2008]. מספר הילדים ומרחק מקום המגורים – יילקחו בחשבון בקביעת גובה המלגה.

מועמדים, נשים וגברים, דתיים וחילוניים, מכל הקשת החברתית בישראל:
בעלי חזון אישי המחויבים להתחדשות יהודית ולתיקון חברתי, ושבכוונתם להתמסר לעבודה בתחום הזה בשנים הבאות.
המאמינים שהמורשת היהודית יכולה להוות בסיס לבניית תרבות וחברה בישראל.
בעלי יוזמה ויכולת מנהיגות שהוכיחו עצמם בעשייה חברתית ו/או קהילתית.
בעלי ידע רחב בתחומי היהדות (אקדמי, ישיבתי או אחר) או יזמים ומנהלים מתחומי עשייה אחרים המעוניינים לעשות הסבה לתחומי התרבות היהודית, אלה יזכו בלימודי תשתיות ביהדות.

שי זרחי -  עומד בראש בית המדרש "תהודה" (ממייסדי "המדרשה" באורנים)
מוטי בר-אור – עומד בראש בית המדרש "תהודה" (מנכ"ל "קולות" בירושלים)
הרב דב ברקוביץ' – מורה בכיר מוביל נושאי הלימוד העיקריים  (מיסד מנהל "בית אב" בירושלים)
דבורה לייבא - תשתית - מנהלת ארגונית ומנהלת תחום המעשה (הפרויקטים האישיים).
יעל אלרון – מנהלת בית "תהודה" והמשרד בבן שמן.
סגל המורים – בנוסף לאנשי הסגל הקבוע (רשימה חלקית) פרופ' משה הלברטל, פרופ' חביבה פדיה, ד"ר מנחם בן שלום, הרב שג"ר, פרופ' ידידיה שטרן, פרופ' זלי גורביץ', רוחמה וייס, ד"ר משה מאיר, ד"ר מיכה גודמן, ליאון וינר-דאו ועוד.

א. המעשה - תכנית מעשית לגיבוש ולביצוע פרויקט-אישי

הפרויקט האישי יאפשר לכל הלומדים להוציא מהכוח אל הפועל את החזון האישי שלהם. על  הפרויקט להיות מותאם למטרות "תהודה", להיבנות בקשר חי לנכסי הלימוד המצטברים, ולאפשר התקדמות אישית של הלומדים ביחס למה שעשו בתחומים אלה עד כה.
הפרויקט יתחיל את צעדיו הראשוניים המעשיים במהלך השנה הראשונה של הלימודים ויגיע לבשלותו עם תום הלימודים. בשנת הלימודים השנייה יפעיל כל לומד פיילוט מכין לקראת יציאה ממשית לדרך בספטמבר 2008.
פיתוח הפרויקט האישי ילווה ע"י חונך אישי מקצועי שיסייע בהתקדמות לקראת מימוש הפרויקט הלכה למעשה. העבודה על הפרויקט האישי כוללת גם:
1. לימודי 'כלי עבודה' [הקמת עמותה, גיוס כספים, תיעוד, הערכה, פיתוח צוות וכ"ו]. שיתקיימו במסגרת ימי הלימוד המשותפים.
2. לימודי הנחיה - הנחית לימודי מקורות, ובסיס בהנחיית קבוצות ובהבנת תהליכים קבוצתיים, התנסות הנחית טקס, תפילה, התנסות בהדרכה אישית של יחידים ומשפחות, ליווי רוחני וכ"ו.
3. לימוד אישי – כל לומד יבנה תוכנית לימוד אישית  בהתאם לפרויקט הייחודי שלה/ו [לימים א' – ד'].

ב. התורה - תוכנית הלימודים העיונית (תוכנית חווייתית עם פרקי התנסות)

הלימוד העיוני מכוון לברור נושאי תשתית בתרבות ישראל בימינו, ולפיתוח דרכים להשפעה על מציאות החיים האישיים והציבוריים ברוח "תהודה". הכוונה שלומדי "תהודה" יעמיקו ויבססו את יכולתם ללמד ולעמוד בפני יחידים ובפני ציבור בנסיבות חיים מגוונות, מתוך עוצמה אישיותית ורוחנית גדולה ומשמעותית. לשם כך "תהודה" תלווה את פיתוח הסגנון הרוחני הייחודי של כל לומד. 
הלימוד בא לחבר שאלות תרבות וחברה הנידונות בבית-המדרש עם שאלות חיים ישראליות עכשוויות, במגמה לפתח תלמוד המביא לידי מעשה.
הלימוד העיוני יאפשר ללומדים התנסות במודל של בית מדרש, שיאפשר להם להקים בעתיד בית מדרש ברוח קהילתית, היוצר "שפה" רוחנית משותפת.
תוכנית הלימודים העיונית כוללת: שיעורים, הרצאות, לימוד ממושך בחברותא, כתיבת עבודות, פרקי יצירה, והתנסות הלומדים בהוראת פרקי לימוד.

תוכנית הלימודים העיונית בנויה מחמישה נושאי לימוד עיקריים, מחמישה נושאי רוחב מתודולוגיים, ומברור מושגי של מספר מושגי יסוד (שנעמיק בהם).
שנת הלימודים הראשונה [תשס"ז] תוקדש בעיקרה לפיתוח "שפת-תהודה", והשנה השנייה [תשס"ח] תתמקד בתרגום "שפת תהודה" לעבודה המעשית בשטח.

נושאי הלימוד העיקריים:

1. דמות האדם  ודמות האל
   מושגי תשתית קיומיים בסיפור הבריאה, אדם בצלם אלוהים, היחיד – מקומו ויחסו לחברה, ענוה ותיקון המידות.  ריבוי הפנים  באמונת הייחוד – דמות האל בתרבות הישראלית לדורותיה. הרמב"ם וימי הביניים – מפנה בתפיסת דמות האל,  אלוהי הפילוסופים, אלוהי המקובלים. התגלות והסתר פנים; החוויה הדיאלוגית (ה. כהן, רוזנצוויג,  בובר, לוינס) ודמות האל בזמן הזה (בשירה העברית).
2. משפחה
   עיון בשאלות ובדילמות של המשפחה בימינו: איש ואישה [בעלות וקדושה], כבוד הורים וזקנה, יחסי הורים- בנים, גבולות, חינוך והנחלה.
   בתחומים הללו תיבדק ההקרנה ההדדית של המסורת על ימינו ושל ימינו על המסורת.
3. קהילה
   לימוד עיוני של נושא הקהילה – הגות ישראלית וכללית. התבוננות בקהילות קיימות ובקהילות מתהוות בישראל, לימוד ישיר ממנהיגי קהילות יהודיות נבחרות בארץ ובעולם. [כולל סיורים לימודיים בארץ ובחו"ל].
4. צדק חברתי
   סיפורי תשתית לצדק במקרא, עבדות מצרים – היחס לעבד, שמיטה ויובל, היחס לעני, גר, ליתום ולאלמנה, מוסר הנביאים, מידת חסידות, צדקה. יחסי עובד ומעביד, צדק חברתי בחברה הישראלית בימינו – מה מרוח מקורותינו רלוונטי להתמודדות בשאלות כלכלה וחברה.
5. זמנים – שבת, חגים וטקסי חיים
   מושגי יסוד: זמן ומקום, קודש וחול, זיכרון ( היסטורי, תיאולוגי, חברתי, נפשי),  טכסי חיים, חגי הציונות, לוח השנה.
   לימוד מקורות: השבת וחגים נבחרים (במגמה לעצב ולחדש את הריטואל בציבור הישראלי). התנסות בדרכי עיצוב ובהנחיית טקסי חג ותפילה.

נושאי תשתית – נושאי רוחב:

1. הלכה ואגדה
   הלכה ואגדה כשפות היסוד של המסורת היהודית. הלכה ואגדה כשפות יסוד בתרבות הישראלית העכשווית. הלכה ואגדה כשפת היסוד של "תהודה".
2. מסורת וחידוש
   על המתח בין המסורת והזמן המתחדש לאורך ההיסטוריה היהודית, ובימינו. כיצד מתחדשת התרבות וכיצד היא שומרת על רציפותה.
3. בין רציונליזם לרוחניות
   מגמות יסוד בתפיסת העולם היהודית לדורותיה / שתי גישות [אינטואיציות] קיומיות למציאות ולאמונה.
   על סתירה, השלמה ושילוב ביניהן./ מיתוס ורציונאליות כדרכים להתחדשות יהודית בימינו. יבדקו שאלות מרכזיות מימי הביניים, מראשית הציונות ומהפוסט מודרניזם של ימינו.
4. דיבור
   על מהות הלשון והדיבור, קול ודיבור / התפתחות הדיבור של משה רבינו / דיבור הורס: לשון הר, הצאת שם- רע, רכילות. / דיבור בונה: תוכחה, ברכה, אהבה ושלום. / דיבור מצמצם: נדר. / חופש הדיבור / על הדיבור של מי שעומד בפני ציבור / ה"דבר" המנהיג המדבר.
5. מדרש ופרשנות
   הכרת דרכי פרשנות ומדרש שונים [הרמנויטיקה יהודית וכללית]. / דיון בשאלה של יצירתיות ומסורת, גבולות הפרשנות וחופש- של היחיד ובנוגע לכלל. / למהותו של השיח התלמודי כשיח-תרבותי. מה הוא עושה למשנה?
   דקונסטרוקציה ופוסט-מודרניזם. מה הם תורמים? מה הם מסכנים? / פרשנות [פמיניסטית] גברית ונשית. /
   פרשנות מוסרית – עמנואל לוינס.
6. אורחות חיים
   על עיצוב דפוסי חיים נורמטיביים, על ה"הלכה", תלמוד המביא לידי מעשה, "נעשה ונשמע או נשמע ונעשה".
   מה משמעותם של חיים מחייבים.

מושגים שנעמיק בהם:

1. קדושה
   משמעות הקדושה, על קודש וחול, בין קדושת המקום לקדושת הזמן,  הבדלה ורוממות,הקדושה כפרישות, יחסי קדושה וברכה, קדושה בזמן הזה.
2. זמן
   מהו זמן. היחס לזמן. מערכות שונות של זמן: מחזורי קווי, התייחסויות לעבר הווה ועתיד, העולם הזה, העולם הבא וימות המשיח, על הקדמה. משמעותו של לוח שנה. חוויות זמן בעבר ובימינו.
3. מקום
   על ה"מקום" ככינוי של האלוהים, מרכז ושוליים, בניית חלל, ה"מקום הנכון", מצרים, מדבר, א"י, גולה, משכן, מקדש, בית כנסת, בית-מדרש, בית-עם, מתנ"ס, בית-ספר, מועדון, מרכז הנצחה.
4. ברית
   מושג יסוד להגדרת שייכות למשפחה, לקהילה ולעם. מה בין "ברית" לכל שותפות אחרת,  ברית-גורל וברית-יעוד, ברית נישואין וברית-מילה.
5. החסיד והשומט
   שני טיפוסי יסוד המאופיינים על פי יחסם לקניין. ננסה להשוות טיפוסים אלה ל"לקחן" - טיפוס יסוד מודרני שגם הוא מאופיין בעיקר ע"י יחסו לקניין. נברר את היחס הראוי לקניינים, לכסף ונבדוק את משמעות היחס הזה לשאר תחומי החיים.
6. מיתוס
   על מיתוס בכלל ועל המיתוס היהודי. מדוע התחדש בימינו הדיון על המיתוס, האם ניתן לחדש תרבות על כנפי המיתוס.

ג. לימודי השלמה

תהודה תחייב לימודי השלמה בכדי להגיע להכרות מינימאלית בתחומים אלה:

1. לימודי בקיאות – לימודי רוחב להכרות נדבכי יסוד בארון הספרים היהודי.
2. כלי קריאה – מדרש, סוגיה תלמודית, פילוסופיה יהודית, ספרות ושירה עברית.
3. דמויות וספרים – הכרות רוחב עם דמויות מרכזיות בתולדות הרוח היהודית, והכרות עם ספרי יסוד.
4. היסטוריה של האידיאות – פילוסופיה יהודית וכללית.

לימודי ההשלמה יחייבו ימי לימודים נוספים בבית-המדרש במהלך שנת הלימודים הראשונה –
(מעבר ל-3 ימי הלימוד הרגילים בבן שמן).  

1. פיתוח פרויקט אישי – גיבוש חזון, למידת השטח של העוסקים בתחום בישראל, תכנון הפרויקט, גיוס משאבים, צוות הקמה, הצגת הפרויקט בימי-"במה" מיוחדים, התחברות לארגון קיים או הקמת עמותה, פיילוט [בשנה השנייה], ויציאה לעבודה בשטח מספטמבר 2008.
2. השתתפות פעילה בימי הלימודים העיוניים.
3. התקדמות משמעותית בלימודי השלמה לחיזוק תחומי הידע ויכולת הקריאה הראויים לחיזוק.
4. התנסות בהכנת פרקי לימוד והוראתם בבית המדרש.
5. כתיבת עבודות לסיכומי נושאים לימודיים. [חלק מהעבודות ניתן לעשות עם לומד/ים נוספים].
6. התנסות בהנחיית טקס, באמירת ברכה, בשירת ניגונים יחד, בדרשה בציבור.
7. הכנת סיור לימודי אחד בצוות.
8. הכנת שבתון ללומדים ולמשפחותיהם.

פרטים נוספים יינתנו למועמדים במהלך שלבי המיון.