ברק בן-אליעזר
ערב יום הכיפורים התשס"ה ירושלים ספטמבר 2004
החזון של העם היהודי במאה ה- 21 (חלק א')
ברק בן-אליעזר
זהו זה. הגיע הזמן לשבת ולהעלות על הכתב את מה שמתרוצץ ללא מנוח בתוכי. הרבה זמן זה שם. הופיע פתאום, משום מקום, בלי להודיע מראש. ומאותו הרגע הוא לא עוזב אותי. מתגלגל ללא הפסק במרחבים הפתוחים של התודעה. לפעמים לבוש בחליפת ערב מחויטת כיאה לנושא שאין להקל בו ראש. פעמים אחרות עטוף בגלימת משי של זהב וארגמן. אפשר לרחף איתו על גבי הצלילים, ולצלול בין האלמוגים גם כשאין מים. אבל אי אפשר לקחת ממנו "שלוק" קטן. אי אפשר לטעום רק פרוסה דקה ממנו. הכל או כלום. הכל, או כלום. הכל מתרוצץ בתוכי, וכלום על הנייר. מאיפה מתחילים לכתוב? אינני יודע. אבל זהו זה. הגיע הזמן לשבת ולכתוב.
חזון הוא כמו אופק. הוא מאוד רחוק אבל רואים אותו. אפשר ללכת לקראתו אבל לא בטוח שאפשר להגיע אליו. הוא יפה, מלטף, עדין, ומעורר השראה. וההשראה הזאת ממלאת אותנו באושר. והדם מזרים את ההשראה ואת האושר לכל חלקי הגוף. כל איבר וכל רקמה רוצה לקבל מסם החיים. לגעת בקסם. להיות שלם. ופתאום מתעוררים מהחלום. האומנם זה רק חלום? חזון הוא חלומם של האנשים הערים. חזון הוא הדבר שמעורר השראה באנשים שעושים. הוא רחוק כמו האופק אבל אפשר לראותו. וכשהולכים לכיוונו מתמלאים באושר. החזון של כולנו הוא שכל אחד מאיתנו יתמלא באושר. להקים חברת מופת. זוהי תכליתנו. התכלית של כל בני האדם. חברה בה כולנו רקמה אנושית אחת חיה. החי, הצומח והדומם. חברת שפע של אהבת חינם. שלום קוסמי ללא גבולות. חברה שאין בה סבל. אושר נצחי. אחרית הימים. זהו החזון של כל בני המין האנושי, מאז ומעולם. בכל תרבות קוראים לזה אחרת, אבל כולם מקבלים השראה מאותו האופק.
לכל אחד מאתנו תפקיד בדרך הארוכה להפיכת החזון למציאות. עמים, תרבויות ואומות דומים לאבנים יקרות בפסיפס האנושי של התמחויות ייחודיות הנדרשות ליצירת חברת מופת. פסיפס של סגנונות ריקוד מסורתי, אתני, רב-תרבותי ופוסט-מודרני שיוצרים הרמוניה מושלמת. והתבשיל העשיר והמשובח של המין האנושי מתבשל כבר קרוב ל- 6000 שנה, אך טרם הגיע זמנו. בני העם היהודי אינם קיימים דורות כה רבים רק כדי לשרוד. יש לנו תפקיד בעולם הזה, שליחות נעלה. אברהם אבינו הביא לעולם את הבשורה של אמונה באל אחד. יצחק ויעקב קבעו את שביל הזהב בין תפיסה פונדמנטליסטית ובין אהבת החיים החומריים. משה רבנו הוציא אותנו מהעבדות של העולם העתיק, הניק את הרך שזה עתה נולד בהר סיני ונתן לנו לצעוד את צעדינו הראשונים בארץ המובטחת. ומאז דורות רבים של אנשים נפלאים, יהודים, כותבים ויוצרים את השכבות הגיאולוגיות שעליהן נסללת דרך החיים היהודית.
משימתו העיקרית של העם היהודי במאה ה- 20 הייתה להקים לו בית לאומי. בית שיוכל להגן על חייו ואורח חייו היהודי של כל אחד מבניו. הקמתה של מדינת ישראל הייתה משימת העל של העם היהודי במאה הקודמת. סביב משימה זו התאחדו יהודים רבים בכל העולם. הצעירים היו לחלוצים ובעלי הניסיון תרמו מניסיונם. מאמץ בסדר גודל כזה דרש את עזרתם של כל בעלי המקצועות, המשכילים, אנשי הציבור ובעלי ההון וההשפעה. הרעיון של הקמת בית לאומי לעם היהודי התגבש והתממש בתקופה בה סערו כוחות לאומיים ברחבי הגלובוס. כוחות אלו גרמו לגל של התפרצויות וולקנו-לאומיות וזרימה רחבת היקף של לבה מלחמתית רותחת שכילתה חיים רבים. סדר עולמי-לאומי חדש נוצר, ובתוכו נקבעה משימתו של העם היהודי. מהו כיוון הזרימה האנרגטי של המין האנושי בעשרות השנים הקרובות? איזה סדר עולמי חדש עתיד להיווצר? תשובות לשאלות אלו מהוות את הבסיס להבנת משימתו העיקרית של העם היהודי במאה ה- 21.
מדע וטכנולוגיה הם התאים העובריים של המין האנושי שעוד לא נולד. הם מתחלקים ומתרבים ללא הרף ובקצב מואץ מיום ליום ומשעה לשעה. חלקם עתידים להוביל מהפכות שישנו את החי, הצומח והדומם בכדור הארץ שלנו עד לבלי היכר. קל למצוא דוגמאות רבות מהעבר. חלק מהתאים העובריים קיבלו את המשימה להזרים את דם המהפכה התעשייתית לכל חלקי הגוף, אחרים בונים ומשפרים את מערכת הבריאות ובזכותם אוכלוסיית כדור הארץ גדלה במהירות שלא נודעה כמוה בהיסטוריה האנושית. המערכת העצבית של המין האנושי מבוססת על תאים עובריים שפרסו זרועות חשמל ותקשורת וכאלו חכמים שזכו להוביל את מהפכת המחשוב ועיבוד המידע. במהפכת התחבורה לקחו חלק תאים שבנו רקמות שריריות זוללות אנרגיה באוויר, בים וביבשה. כל אלו רק כמה דוגמאות בודדות מהעבר, אבל זוהי רק ההתחלה. אנשי המחקר בחזית הידע האנושי מגלים כל יום שיטות חדשניות להפוך עולמות רוויי דמיון למציאות יום-יומית. חלק מהמהפכות הטכנולוגיות של המאה ה- 21 הן ביציות שהופרו במאה ה- 20.
מהפכת התקשורת ייסדה את הכפר הגלובלי. מהפכת המחשוב, שכבשה את כדור הארץ, נולדה בפרויקט נועז לנחיתה על הירח. הסינרגיה ביניהן היא השמרים של בצק הרשתות שתופח במהירות הבזק בתנור עידן המידע. המהפכה הבאה תקרום עור וגידים מלאכותיים למחצה. בכל יום יפוצח גנום נוסף והידע האנושי יאפשר הרכבות חדשות של קוקטיילי-גנים עשירים בתבונה טכנולוגית וספוגים בחומרים "חכמים". זאת מהפכה בה הנדסת רקמות, יצור סדרתי של תחליפי-איברים ושיבוט יצורים חיים הם רק הסנוניות הראשונות לעולם בו מטשטש הגבול בין טבעי למלאכותי, בין חי לצומח, בין האנוש לרובוט. הבנת רזי המוח האנושי, שתתאפשר הודות להתקדמות חזית המחקר של ביו-רשתות, היא המפתח למסדרונות אפופי המסתורין של התודעה והרצון החופשי. פריצות הדרך המדעיות-טכנולוגיות יעמידו בפני אנשי הרוח של המין האנושי שאלות כבדות משקל. עידן חדש יגיע בו ערכים ותפיסות העולם יעצבו את שבילי האבולוציה של הידע האנושי. אוטוסטרדות המידע יספקו במרץ וביעילות את האינפורמציה, אך אילו ערכים יעברו דרכם? שאלות שהיו פופולריות במאה הקודמת כמו איך וכמה, יפנו את מקומם לשאלות מהותיות כמו האם ולמה. סוגיות אתיות קשות כמו שימוש בנשק גרעיני והמתת חסד יתגמדו לעומת סוגיות מורכבות ותקדימיות בתחום של יצירת חיים. המפכה הבאה של המין האנושי תהיה מהפכה ערכית-רוחנית.
אנו חיים בתקופה בה ההתפתחות של המדע והטכנולוגיה מהירה יותר מהיכולת החברתית לעכל את השינויים. מיום ליום הולכים וגדלים הפערים במרוץ החברתי בו לוקחים חלק הטובים שבאנשי הרוח, המשפט, החינוך והתרבות. למין האנושי כוחות רבי עוצמה שמעולם לא היו לו. התחזקותם של גורמים קיצוניים ברחבי העולם בעלי תפיסת עולם לא מתפשרת של קידוש האמצעים בשם המטרה במקביל להגדלת תפוצת כלי נשק בלתי קונבנציונאליים עלולה להיות קטלנית לעולם הזה. לא פחות מסוכנת למין האנושי עלולה להיות התעצמותם של כוחות כלכליים אגוצנטריים במקביל לפיצוח סוד אריכות הימים וקפיצת מדרגה ביכולת להנדס חיים על פי מתכון. מהו שביל הזהב בין תפיסה פונדמנטליסטית ובין אהבת החיים החומריים בעידן המודרני? האם ניתן לקדם את הפיתוח המדעי והטכנולוגי באחריות? מה עלינו לעשות בכדי לרתום אותו למשימת "תיקון עולם" ולכינונה של חברת מופת על כדור הארץ? כיצד מקטינים את הסיכונים להתממשותם של תסריטי האימה גלובליים שיביאו ל"קלקול עולם"?
העם היהודי הוא עם קטן עם תפקיד גדול. לא לנו הזכות לצפות מהצד במתרחש ולקוות לטוב. עלינו המשימה הכבדה להיות הזרז, בשיתוף אומות העולם, לנווט את המין האנושי לעבר כינונה של חברת מופת, צדק ושוויון לקראת סוף האלף השישי לבריאת העולם. לא במקרה נמצא בידינו אוצר בן אלפי שנים, התנ"ך אינו רק המצפן של העם היהודי, אלא של האנושות כולה. לאורך ההיסטוריה האנושית זכינו פעמים רבות להיות פורצי הדרך. גם במהפכה המדעית-טכנולוגית לקחנו חלק שאיננו פרופורציונאלי לגודלנו באוכלוסיית העולם. יהדות אינה דת - היא דעת. נוכח המהפכה הערכית-רוחנית העומדת לפתחו של המין האנושי הגיעה השעה להתקרב פנימה לדעת היהודית עתיקת היומין ולעצב את הדרך לרתימה של חזית הידע האנושי והכוחות רבי העוצמה בעידן המודרני לכינונה של חברת מופת גלובלית. לכל אחד מאיתנו תרומה משלו לעשייה האנושית, ועל כולנו יחד להוביל את המין האנושי לעבר האופק הנכסף. זאת השליחות של העם היהודי. זהו החזון שלנו במאה ה- 21.
