שלמה פוקס
"חֹפֵר גּוּמָּץ בּוֹ יִפּוֹל, וּפֹרֵץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ" (קהלת פרק י', ח').פסוק זה מצביע על חשיבות הגדר. אכן כך נדרש בדינים העוסקים ביחס ללא יהודי, ויש המסבירים שהחשש בהלכה זו הוא כנגד הנוצרי.
וכך נאמר:
"...ואין מתרפאין מהן לא ריפוי ממון ולא ריפוי נפשות: מעשה בר' אלעזר בן דמה שנשכו נחש ובא יעקב איש כפר סמא לרפאותו משום ישוע בן פנטרא (כלומר, בעזרת אותו האיש!) ולא הניחו ר' ישמעאל (לקבל רפואה בדרך זו), אמרו לו אי אתה רשאי בן דמה! אמר לו אני אביא לך ראיה שירפאני (אמציא לך הסבר מדוע מותר להציל חיים בכל דרך), ולא הספיק להביא ראיה עד שמת. אמר ר' ישמעאל אשריך בן דמה שיצאת בשלום ולא פרצת גדירן של חכמים שכל הפורץ גדירן של חכמים לסוף פורענות בא עליו שנאמר: 'ופורץ גדר ישכנו נחש' "(תוספתא חולין פ"ב, כא' – כג')
מכאן ניתן ללמוד שגדר חכמים מונעת אסון ולכן אין לעבור על גדר – סייג דברי החכמים.
האמנם כך יש להתייחס לכל גדר וגדר?
נעיין בסיפור יציאתו של ר' יוחנן בן זכאי מן החומה, ערב חורבן בית שני, ונראה שיציאתו היא זו שפרצה את חומת הקנאות ואפשרה את קיומו של העם. יציאה זו מסמלת את היציאה מן הקיבעון! גדרות – חומות, לעיתים מסתירות את האמת!
"וכשבא אספסיינוס להחריב את ירושלים אמר להם: שוטים, מפני מה אתם מבקשים להחריב את העיר הזאת ואתם מבקשים לשרוף את בית המקדש וכי מה אני מבקש מכם אלא שתשגרו לי קשת אחת או חץ אחת ואלך לי מכם. אמרו לו: כשם שיצאנו על שנים ראשונים שהם לפניך והרגנום כך נצא לפניך ונהרגך.
כיון ששמע רבן יוחנן בן זכאי שלח וקרא לאנשי ירושלים ואמר להם בני מפני מה אתם מחריבין את העיר הזאת ואתם מבקשים לשרוף את בית המקדש וכי מהו מבקש מכם הא אינו מבקש מכם אלא קשת אחת או חץ אחת וילך לו מכם.
אמרו לו כשם שיצאנו על שנים שלפניו והרגנום כך נצא עליו ונהרגהו.
היו לאספסיינוס אנשים שרויין כנגד חומותיה של ירושלים וכל דבר ודבר שהיו שומעין היו כותבין על החצי וזורקין חוץ לחומה לומר שרבן יוחנן בן זכאי מאוהבי קיסר הוא. וכיוון שאמר להם רבן יוחנן בן זכאי יום אחד ושנים ושלשה ולא קבלו ממנו שלח וקרא לתלמידיו לרבי אליעזר ורבי
אמר לו איני מבקש ממך אלא יבנה שאלך ואשנה בה לתלמידי ואקבע בה תפילה ואעשה בה כל מצוות. אמר לו לך וכל מה שאתה רוצה לעשות עשה..." (אבות דרבי נתן נו"א פ"ד )
חומת הקנאים נפרצה על ידי ר' יוחנן בן זכאי וידועים העובדות שצעד זה הביא לתחיית העם, להתחדשות מסורת ישראל ולתרגום עבודת האל ללא המקדש. כדברי ר' יוחנן בן זכאי באבות דרבי נתן נו"א פ"ד "פעם אחת היה רבן יוחנן בן זכאי יוצא מירושלים והיה ר' יהושע הולך אחריו וראה בית המקדש חרב אמר ר' יהושע אוי לנו על זה שהוא חרב מקום שמכפרים בו עונותיהם של ישראל. אמר לו בני אל ירע לך יש לנו כפרה אחת שהיא כמותה ואיזה זה גמילות חסדים שנאמר 'כי חסד חפצתי ולא זבח'(הושע ו' ו')".
יש המצביעים על מקור המילה חומה מהמילה בארמית 'חמי' – לראות, יש והחומה מאפשרת ראיה למרחוק ויש שהחומה מסתירה מהאויב!
רוברט פרוסט (1875 – 1963) כתב 'תיקון חומה' (מאנגלית, עדנה אולמן-מרגלית):
משהו יש שלא אוהב חומה...
... הוא רק אומר, " גדרות טובות עושות שכנים טובים"...
...בטרם אבנה חומה ארצה לשאול
מה אכתר בה ומה אדיר ממנה,
ולמי אני אגרום כאב.
משהו יש שלא אוהב חומה,
רוצה שתחרב. אולי אומר לו "שד",
אבל אין זה שד בדיוק, ומוטב
שיגיד בעצמו. אני רואה אותו
מביא אבן שהוא לופת מלמעלה
בשתי ידיו, כמו פרא אבן-קדם.
נראה הוא לי כמי שנע בעלטה,
שאין היא רק משום צללי החורש.
הוא לא יסור מאמירת אביו,
הרבה נחת הוא רווה ממנה
הוא שוב אומר, "גדרות טובות עושות שכנים טובים".
ומה עם החומה – הגדר?
מה היא מסתירה? מה רואים ממנה? האם נרצה לראות את אשר היא מראה?
האם נוכל לצאת ממנה כאשר יצא ר' יוחנן בן זכאי מן החומה?
"פתח לנו שער בעת נעילת שער – כי פנה היום!"
