שלמה פוקס
מה משמעותה של אחריות, מה תפקידו של המנהיג ?
כיצד נמנע מהתחושה שהתנהגות המנהיג היא כ- 'עבד כי ימלוך' ?
כיצד נאבק במחשבה שמנחה את המנהיגות - ומה אעשה שנפשי חשקה במלכות !
כיצד נבין שאת מחיר הניכור משלם הציבור !
מהי אחריות ?
במשנה אבות ב', טז' אומר ר' טרפון:
"הוא היה אומר לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה ..."
"אחריות" - א', אח, אחר, אחרי, אחריו, ת'.
מתחיל בא' עובר לאח – כל ברואי עולם נבראו בצלם אלוהים, ומכאן לאחר, האחר שבתוכי שאינו כמוני ועד לאחר האולטימטיבי - האויב, ועובר לשתי אותיות מנהיגות 'אחרי' קל יחסית – אני המוביל ולאות המקשה 'אחריו', אני איני מוביל אלא יש ללכת בעקבות האחר. והאות החותמת ת', כלומר מא' עד ת', מנהיגות דורשת הכרה בחשיבה על סיום התהליך. ברגע שאדם לוקח על עצמו להתחיל עליו להביא בחשבון את ההשלכות לסיום המהלך, מא' ועד ת'.
אין להתחיל מבלי לחשוב לאן פנינו מועדות. דע מאין באת ולאן אתה הולך...
אחריות אינה מילה ריקה, המילה והמשמעות מחייבים את המנהיגות !
כותב עמוס שריג, דובר עיריית דימונה, מכתב למערכת עיתון הארץ, בתאריך ט' חשוון התשס"ד, 4/11/03 (בכתבה, תמונת מאיר שטרית ומתחתיה כתוב 'שטרית. נאה דורש, לא נאה מקיים'):
שכח את הדלות, דורס את החלשים
"מעשה בעיר שתושביה נהגו לבחור למלך את האדם הראשון שהגיע לעירם בבוקר שלאחר פטירת המלך הקודם. ופעם אחת בחרו לתפקיד קבצן שישב בשערי העיר. תושביה של המדינה הופתעו להיווכח, כי המלך החדש מולך בחכמה רבה, שופט בתבונה וברחמים והמדינה שגשגה תחת שלטונו. רק מנהג מוזר אחד היה למלך, כל בוקר, לפני עלותו על כיסא המלכות, היה מסתגר כחצי שעה לבדו בחדר צדדי, ורק לאחר מכן מתחיל במלאכת השלטון .
מיד כאשר מת המלך, פרצו שרים בכירים לחדר הסודי כדי לפענח את סודו של המלך. הם מצאו בו רק ראי על הקיר, קולב עם סמרטוטים ומכתב בכתב ידו של המלך. 'אני יודע כי כולכם תמהתם לפשר מנהגי המוזר' כתב המלך, 'דעו לכם כי כל בוקר פשטתי את בגדי המלכות, לבשתי את בגדי הקבצן והתבוננתי חצי שעה בדמותי שבמראה, כדי שלא אשכח לעולם מנין באתי למלכות'".
הסיפור הזה מופיע במבוא לספר 'נגד הזרם', סיפור חייו של השר במשרד האוצר, מאיר שטרית, לשעבר ראש מועצת יבנה, כפי שנכתב על ידי מנחם מיכלסון בשיתוף עם השר. שטרית מעיד, כי הסיפור הוא 'דרך החיים שלי בכל השנים הללו. מעולם לא אשכח את הבגדים שבהם באתי בשעריה של אותה עיר'. לקרוא את הדברים ולא להאמין.
כמעט שני עשורים אני עובד מול ציבור מגוון, הן כעיתונאי והן כעוזר ודובר ברשויות מקומיות, היום דובר עיריית דימונה. במהלך עבודתי באתי במגע הן עם מוכי הגורל והן עם האחראיים לגורל המוכים, קרי הפוליטיקאים מקבלי ההחלטות. והאמינו לי, מעולם לא נתקלתי בציניות גדולה מזאת שמפגין בספרו ובחייו השר מאיר שטרית. יחסו לציבור החלש במסגרת התכנית הכלכלית האחרונה הוא אנטיתזה לדימוי שהשר מנסה ליצור לעצמו. שטרית הוא דוגמה קלאסית של נאה דורש לא נאה מקיים. הוא מדבר על עוני, קבצנות וסמרטוטים, אבל שותפותו האומללה בגיבוש התוכנית הכלכלית של האוצר, שתיזכר לדיראון עולם, חושפת את חוסר החמלה שלו כלפי החלכאים והנדכאים.
עמוס שריג מציע לשר להתעשת, לחזור לעצמו ולרדת לעם כדי לראות את מה שעיניו טחו מראות מאז מונה לגזבר הסוכנות ובילה רבים מימיו ולילותיו באוויר מעל פני האוקיינוס. עד כאן המכתב למערכת.
דבריו אומנם מופנים לשר מאיר שטרית אך דומה שמכתבו צריך להיות מופנה לכלל אנשי הציבור ולעם כולו. קיים נתק בין המנהיגים למונהגים, יש לשנות את המצב!
דברי הכותב נסמכים על דברי התנא בן עזאי שידוע היה שלא נישא וישב, למד ודרש, קנטרו אותו חבריו בבית המדרש – אין תורתך קשורה לחיים, אתה מנותק מהווי העולם, וזו המחלוקת:
"תניא, רבי אליעזר אומר: כל מי שאין עוסק בפריה ורביה - כאילו שופך דמים, שנאמר: (בראשית ט') "שופך דם האדם באדם דמו ישפך", וכתיב בתריה: "ואתם פרו ורבו".
רבי יעקב אומר: כאילו ממעט הדמות, שנאמר: (בראשית ט') "כי בצלם אלהים עשה את האדם", וכתיב בתריה: "ואתם פרו וגו'".
בן עזאי אומר: כאילו שופך דמים וממעט הדמות, שנאמר: "ואתם פרו ורבו".
אמרו לו לבן עזאי: יש נאה דורש ונאה מקיים, נאה מקיים ואין נאה דורש, ואתה נאה דורש ואין נאה מקיים!
אמר להן בן עזאי: ומה אעשה, שנפשי חשקה בתורה, אפשר לעולם שיתקיים על ידי אחרים." (יבמות סג' ע"ב)
אין הסברו של בן עזאי מתקבל, כפי שאין תירוץ למנהיגנו על חוסר נכונותם לשמוע לרחשי הציבור, יש לעשות מעשה !
בכיוון דומה דורש ריש לקיש את הפסוק: "הִתְקוֹשְׁשׁוּ וָקוֹשּׁוּ הַגּוֹי לֹא נִכְסָף" (צפניה ב', א') - קשט עצמך, ואחר כך קשט אחרים. (סנהדרין יח' ע"א)
עלינו לקום מהכורסא ולדרוש מבעלי תפקידים לא לזרוק סיסמאות לחלל החברה אלא לקיים בעצמם כמו כן עלינו ולצאת ולעשות מעשה, כל אחד בדרכו ! ויפה שעה אחת קודם !
דע מאין באת ולאן אתה הולך ...
