משה מאיר
דף הגות [10]על הלוח ועל הזהות
מדינת ישראל ציינה השבוע עשר שנים להירצחו של ראש ממשלתה יצחק רבין. נושאי הדיון הציבורי היו דמוקרטיה ואלימות מחד גיסא, ודרכו הפוליטית מאידך גיסא. בדף זה ברצוני לגעת בסוגיה קטנה שניצבה בשולי הדיון, ואולי רבים לא שמו ליבם אליה. מהו התאריך של רצח רבין? יום הזיכרון הרשמי הוא י"ב בחשוון, אך מי שיבדוק בתודעה הישראלית ימצא שם את הרביעי בנובמבר. אין המדובר רק בתודעה של יחידים, גם עצרות ציבוריות פרסומים ואירועים נעו במבוכה בין שני התאריכים. בקבוצת הבוגרים של קולות נערך דיון ובו מצאנו כי תאריכים מוקדמים – יום העצמאות, יום הזיכרון להרצל או לביאליק – חרוטים בתודעה בתאריכם העברי, ואילו רצח רבין – בתאריך הלועזי. דומה שיש כאן חפירה ארכיאולוגית בתודעה הישראלית המגלה שכבות שונות. היו ימים בהם היה ברור כי תרבות ישראלית נרקמת סביב הלוח העברי. לא היתה זו אמירה דתית, אלא דווקא אמירה חילונית.
אם בוחנים במקורות היהדות המוקדמים, מוצאים שחכמי המשנה הכירו עד כמה שאלת קביעת הלוח העברי חשובה לבניית הזהות. מערך העדות והשליחות שבנו יצר מצב בו כל בני העם מעורבים ביצירת הלוח העברי. כל אדם בכל מרחבי הארץ שראה את מולד הירח היה קם ועולה לירושלים להעיד. עד כדי כך חשובה היתה עדות הקהילה לחכמים שהם הקלו בהלכות שבת כדי לאפשר לאנשים להגיע ולא לפגוע במוטיבציה השבירה שמולה עומדים קשיי המסע ותחושת חוסר המשמעות להיות אחד מהמוני עדים. כאשר שיירת העדים הגדולה עברה בשבת דרך לוד, מספרת המשנה:
מעשה שעברו יותר מארבעים זוג, ועיכבן בלוד. שלח לו רבן גמליאל: אם מעכב אתה את הרבים נמצאת מכשילן לעתיד לבוא.
דרוש היה מבטו הממלכתי של רבן גמליאל שהבחין כי חשוב להגביר את ערך עדות החודש מעצבת הזהות על ערך השבת, למרות שכבר לא היה צורך בעדים אלה.
לאחר שהגיעו העדים והתקבלה עדותם, צריך היה לפרסם את המועד לכל יושבי הארץ וכן ליושבי הגולה. השיטה הראשונה היתה על ידי השאת משואות:
כיצד משיאין משואות? מביאין כלונסאות של ארז ארוכין, וקנים ועצי שמן ונעורת של פשתן, וכורך במשיחה, ועולה לראש ההר ומצית בהן את האור, ומוליך ומעלה ומביא ומעלה ומוריד, עד שהוא רואה את חברו שהוא עושה כן בראש ההר השני. וכן בראש ההר השלישי... עד שהיה רואה את כל הגולה לפניו כמדורת אש.
היה זה מחזה זהות מרהיב, אך כדרכה של זהות – הוא עורר התנגדות בלב אלה שערערו עליה:
המינים היו מעלים משואות בימים אחרים וכך הרסו את השיטה. מה היה המניע שלהם? הם הבינו שהלוח המשותף יוצר זהות, ושיבושו משמעותי הרבה מעבר לבלבול מקומי במניית הימים.
שמא הגיעה השעה לדיון אישי וקהילתי – מה משמעותו של הלוח המארגן את חיינו, והאם נכון שיהא זה הלו ה'כללי' או הלוח העברי.
