"הבא לתקן יתחיל בו בעצמו; הווה אומר, יתחיל, אבל לא יסיים:
חייב אדם לצאת לדרכו מעצמו, ולא לכוון את דרכו אל עצמו; (מרטין בובר)

 

"חביב אדם שנברא בצלם"
תורת ישראל רואה כל אדם, כמי שנברא בצלם אלהים. אמירה זו על מהות האדם, מגדירה בו מימד של אינסופיות, של פוטנציאל להתפתחות רוחנית, ומכוונת את משמעות חייו, תפקידיו ואחריותו בעולם.
בחברה ראויה מתקיימת תפיסה זו של שוויון ערך האדם כמי שנבראו כולם בצלם אלהים.
ממנה נגזרות זכויותיו וחובותיו של אדם, כלפי עצמו וזולתו, כלפי החברה והסביבה בתוכם הוא חי, ושותפות ואחריות בתיקון העולם.

 

דיבור

בעולם שסביבנו דיבור נתפס כאמצעי תקשורת והעברת מסרים.
המסורת היהודית, רואה ביכולת הדיבור של האדם ביטוי למהותו היחודית, הגבוהה, ואחד מכוחותיו הבולטים לפעול בעולם. בכח הדיבור יכול האדם לבנות ולהרוס.
במציאות המאפשרת דיבור נטול גבולות, ומקדשת את חופש הביטוי, חברה ראויה מודעת לכוחו של הדיבור ומחויבת לשליטה בו. היא מתרחקת מדיבור ציני ופוגעני, מטפחת דיבור נושא משמעות, דיבור של אינטימיות ודיאלוג, ויכולת הקשבה גם למה שאינו ניתן לביטוי במילים.
בחברה ראויה, דיבור מבטא בנאמנות את הכוונה המולידה אותו ואת המעשה המתחייב ממנו.

 

יחס לאחר
קיומו של האחר מציב בפני האדם שאלות אודות זהותו, חובותיו וזכויותיו ועימות עם יחסי הזיקה והכוח ביניהם. ביחס לאחר נוקטת תורת ישראל בדרישה לכבוד, ליחסים של ראיית פני הזולת, לתודעה של אחריות. מתקיימת חובה יסודית כלפי האחר, אשר נברא בצלם אלהים.
חברה ראויה נבחנת בדאגתה לחלשים שבה, ורואה עצמה אחראית לסיפוק מחסורם הנפשי, הגופני והחומרי. יחסה לאחר ולזר משקף את רמתה המוסרית ואת יכולתה להתמודד עם המתח שבין 'עניי עירך קודמים', ובין מחויבותה ל'תיקון עולם' במובן הרחב ביותר.

 

ערבות הדדית
החברה המערבית בה אנו חיים, מקדשת את ערכו המוחלט של היחיד וחותרת למימוש מלא של חירותו של האינדיבידואל. המסורת היהודית, לעומתה, תופסת את האדם כמי שנמצא במערכת של יחסי גומלין מחייבים, הבאים לכדי ביטוי בכל מעגלי השייכות שלו: משפחה, קהילה, חברה, עם.
חברה ראויה מטפחת את יסוד הברית שבין חבריה ואת ההבנה שהם ערבים זה בזה. היא דורשת אכפתיות כלפי הזולת, דאגה לסיפוק מחסורו הנפשי והחומרי, והיא נבחנת בעיקר ביחסה לחוליות החלשות שבה.

 

תרבות של מחלוקת
בתפיסה החברתית הרווחת, נתפסת המחלוקת כאמצעי, ולעיתים אף ככורח, לבירור האמת ולקבלת הכרעה. התרבות היהודית נוצרה והתפתחה דרך קיומן של מחלוקות, ורואה בהן הזדמנות מיוחדת ליצירה ולצמיחה של יחיד וחברה. האופן בו מתנהלת מחלוקת הוא ביטוי מרכזי של יחסו של אדם לבר הפלוגתא שלו, וליכולת מפגש ועימות עם שאלות יסוד של חיים.
חברה ראויה רואה חשיבות באפשרות קיומן של מחלוקות בתוכה וצומחת מתוכן, חוסנה נמדד ביכולתה להכיל את דעותיו של האחר, לגדול מתוך הדיון עימו, ולתת לו ביטוי גם תוך ויכוח נוקב.

 

בעלות וקניינים
אחד ממאפייני תרבות המערב הוא התשוקה האין סופית להתעשרות וצבירת נכסים. היחס לכסף ולקניינים מהווה אבן בוחן לבדיקת יחסי תלות, חופש, וכוח וגורם משפיע בהגדרה של הזהות.
בתורת ישראל מתקיים מתח הרואה בעושר ברכה, בצד מחויבות מוחלטת לעזור ולתמוך באלה שלא התברכו.
חברה ראויה היא חברה בה היחס לכסף ולקניינים מאופיין בתודעה של ענווה ושליחות. חברה שבה בעלי הממון והמדינה רואים בנכסיהם משום ברכת האל. הינם בעלי תודעה של אחריות ומחויבת לעזור ולסייע לחלשים ולנזקקים בחברה, רואים עצמם כצינור משפיע ברכה.

 

יחס למקום ולארץ
ארץ ישראל היא המקום בו ניתן לממש באופן מלא את החיים היהודיים. לא מתוך תחושת בעלות עליה אלא בהכרה, שאנו נקראים לחיות בה חיים ערכיים, לנסות לכונן בה חברת מופת, מתוך כבוד לארץ ולחיים בה. זו המשמעות המתחדשת של הציונות בימינו.
בעולם שבו הגלובליזציה מטשטשת גבולות, וממעטת בחשיבות הקשר שבין אדם למקום, חברה ראויה רואה בחשיבות הקשר הזה, כי "האדם הוא תבנית נוף מולדתו". חברה יהודית בארץ ישראל מתייחסת אליה כנושאת זכרון הסטורי-ערכי מעצב, מטפחת את הזיקה למקום, דואגת לקיימותו מתוך כבוד למורשת העבר ואחריות לדורות הבאים, ורואה בריבונות המתחדשת על הארץ אתגר לקיום חיים של צדקה, משפט ושלום.

 

תיקון ותשובה
התפיסה היהודית, רואה את מסע חייו של האדם כתהליך התפתחות תמידי, הקורא לתיקון ותשובה.
תהליכי התיקון כוללים את היכולת של האדם לתת משמעות לאירועים ולמעשים בחייו, ולהתפתח מתוך טעויותיו, נפילותיו והשברים שעובר בחייו. האמונה באפשרות התיקון היא משורשי התרבות היהודית, הנותנת כח ושמחה למסע החיים.
בחברה ראויה, פועלים הפרטים והחברה כולה להשגת תיקון אישי וחברתי, על ידי התבוננות האדם במעשיו ובהתנהלות החברה סביבו, חיזוק היכולת להכיר ולהודות בטעויות וכשלים, חיזוק הכוחות להכיל ולחיות עם משברי החיים, והאמונה כי ניתן להשפיע על יצירת מציאות חדשה, מתוקנת ומיטיבה יותר.