הפעולה למען הצדק היא פעמים רבות פעולה לא צודקת. דווקא כאשר המוטיבציה נכונה והמניע הוא לשם שמיים, דווקא כאשר אנו פועלים בגלל דבר ראוי ולמען מטרה צודקת, אנחנו לעיתים מאבדים את שיקול הדעת המוסרי ועושים עוול. הרצון לעשות טוב מתערבב מעט עם יצר ההצלחה, המטרה החשובה מתערבבת מעט עם יצר הנקמה, ולבסוף אנו מוצאים את עצמנו מקיימים מצווה חשובה באמצעות ביצוע עבירה נלוזה. על כך כתב הרמב"ם: "מצווה הבאה בעבירה אינה מצווה".

בפרשת וישלח, שפוגשת אותנו השנה בסמוך ליום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים, אנו קוראים את הסיפור המצמרר והקשה אודות אונס דינה. כך זה מתואר בפסוק אחד קצר ומטלטל: "וַיַּרְא אֹתָהּ שְׁכֶם בֶּן־חֲמוֹר הַחִוִּי נְשִׂיא הָאָרֶץ וַיִּקַּח אֹתָהּ וַיִּשְׁכַּב אֹתָהּ וַיְעַנֶּהָ" (בראשית לד, ב). בהמשך מחליט שכם שהוא אוהב את דינה, ופונה לאביו בבקשה המזעזעת הבאה: "קַח־לִי אֶת־הַיַּלְדָּה הַזֹּאת לְאִשָּׁה" (שם, ד). כל קורא וקוראת של הסיפור מתמלאים בזעם מוצדק. חמור מציע עסקה ליעקב שבמסגרתה דינה תימסר לשכם לאשה, החמולה של יעקב תתחתן עם נשות עירו של חמור ולהפך, ובנוסף לכך יינתן מֹהַר רב תמורת דינה. השבוע קיבלנו תזכורת לכך שמנהגים איומים אלה עדיין קיימים בעולם, בשעה שבדרום סודאן נערכה מכירה פומבית של נערה בת 17 שאולצה להינשא לבסוף למרבה במחיר.

למול העיוות הנוראי הזה, רוקמים שמעון ולוי תחבולה מחוכמת. הם מסכימים לעסקה אך מתנים אותה בכך שכל הגברים בעירו של חמור ימולו את עורלתם. ההמשך מוכר – בזמן שכל הגברים שכבו כואבים ומדממים אחרי המילה, הם לקחו איש את חרבו, חיסלו את כל הגברים בעיר ולאחר מכן גם בזזו אותה.

שמעון ולוי צודקים. ההפקרות הזו לא תתכן. מישהו צריך לשרטט קו אדום, ופעמים רבות הקו אדום בשל הדם הנשפך בשעת שרטוטו. תגובה חלשה עלולה להוביל להמשך הפשעים. שמעון ולוי משלבים כאן ענישה חמורה עם הרתעה והכל מטעמים מוצדקים – "הַכְזוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת־אֲחוֹתֵנוּ?!" (שם, לא).

שמעון ולוי פושעים. אפשר וצריך להבין את כאבם התהומי על אשר עשו לאחותם, אך דווקא בשעת כאב אנו נבחנים ועוול לא יכול להצדיק עוול. מי שהבין זאת לעומק היה יעקב אביהם, אבינו, אשר סירב לסלוח להם וכאשר שכב על ערש דווי ובירך את שאר בניו, החליט לקללם: "שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם, בְּסֹדָם אַל־תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל־תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ־שׁוֹר. אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל" (בראשית מט, ה-ז). מעשה הנקם נטול המידתיות של שמעון ולוי הוא פשע ולא מצווה, גם אם הוא נעשה מתוך דאגה עמוקה לצדק ומתוך רצון להגן על מוחלשות החברה. דווקא במקום שבו אנשים מרבים לפעול מתוך אהבה ומוסר, מסביר במקום אחר רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק, צריך להקפיד יותר במצוות לא תעשה וביראה מפני החטא.

הפיתוי לעשות טוב באמצעים פסולים נמצא בפני כל אחת ואחד מאתנו, גם אם לא נעלה על דעתנו לרצוח. אנו נתקלים בו בחיינו הפרטיים ויותר מכך כאשר אנו מנהלים ומובילים פרויקטים גדולים. גם ברמה הלאומית, הפיתוי להגן עלינו מאויבים מרים באמצעים פסולים נמצא כל העת. פרשת השבוע מלמדת אותנו שדווקא כאשר אנו צודקים, דווקא בשעה שכאבנו גדול, עלינו להישמר מלעשות מעשים מקוללים. בעומק האהבה עלינו לדעת את היראה.