
חזון
קולות פועלת ליצירת חברה ערכית ורבת פנים
נטועה בעבר, רואה פני אדם וצופה אל העתיד
יוצרת שיח לימודי המהווה מפגש בין
עולם בית המדרש לאנשי מפתח
בעשייה ציבורית - מקצועית - חברתית
בישראל
מאמינה בכוחם של הלימוד הבית
מדרשי ותרבות המחלוקת להיות
כלים משמעותיים בהתמודדות עם אתגרים עכשווים
משתפת ומאתגרת את מגוון
דעותיה במרחב הציבורי בישראל
מזמינה אנשי מפתח מכל המגזרים
בחברה הישראלת הפועלים למען
חברה ערכית ורבת פנים
מטרה
להשפיע על אופני הפעולה של סוכני שינוי במרחבי ההשפעה שלהם, על מנת לקדם שינוי חברתי וערכי בחברה הישראלית
?למה לי קולות
הרחבת הדעת הרחבה משמעותית של עולם השיקוליםוהערכים המנחים את מעשיו/השל הלומד/ת תוך הבנה עמוקה שלסוגיות מרובות נקודות מבט
צמיחה מתוך מחלוקת המפגש עם האחר/ת והמחלוקתהטמונה בו, הם כר ליצירהוצמיחה ומהווים חלק תשתיתיבשיטת הלימוד של קולות
הטמעת הלימוד בשגרת היומיוםהלימוד כאמצעי מהותי בארגז הכליםהמקצועי
מפגש מפרה עם תרבות יהודיתהעמקה והיכרות עם ארון הספריםהיהודי והרלוונטיות שלו לימינו
עמודי קולות
עמודי קולות הם תחומי חיים שבהם יכולה להיות ליהדות תרומה ייחודית ליצירת חברה בריאה, בעלת משמעות וערכית במאה ה-21. העמודים מהווים את בסיס החזון שלנו לדמותה של החברה הישראלית.

בית מדרש
בית המדרש למנחים מפתח תורה ושפת עומק המסייעים לקולות בעבודתו בכינון חברה ישראלית ערכית באמצאות לימוד בית מדרשי. לשם כך, צוות ההנחייה של קולות מתכנס פעם בשבועיים וצולל לעומק בנושא מסוים, על מנת להפיק תוצרים שישמשו הן את קולות בעבודתו החינוכית, והן את הארגונים והיחידים הבאים בשעריו. בשנת תשפ"ב, בית המדרש מוקדש לפיתוח הלכה ישראלית.
המונח ״הלכה״ מובן לרוב בהקשר של אורח חיים ״דתי״, עם דגש על צדו הפולחני. אולם במובנו הרחב, ההלכה מהווה את המימוש הפרקטי של הלימוד, ביצוע המסקנות העולות מתוך העיסוק בתורת ישראל. הלימוד מבקש מעשה – ומעשה זה הינו המובן העמוק של המונח ״הלכה״.
מטרתו הראשונית והכללית של בית המדרש בפיתוח ״הלכה ישראלית״ היא עצם השיקום והניכוס מחדש של המונח ״הלכה״, ברוח הדברים אלו. כך הוא יוכל להוות מושג רלוואנטי ואף מאתגר עבור חלקים נרחבים של החברה הישראלית. כשם שבראשית דרכה הציונית עסקה בשיקומם של מושגים ומוסדות קיימים במסורת ישראל לטובת בניין תרבותי, כך יש לעשות עם הנכס הערכי-תרבותי-רוחני הטמון ב״הלכה״. ההתחדשות היהודית שפוקדת את החברה הישראלית מזו 20 שנה מחפשת את דרכה למימוש מחוץ מכותלי בתי המדרש, ומפתח מרכזי בתהליך זה נמצא בידי המושג ״הלכה״.
מטרות נוספות כוללות:
-
איתורם של אזורים בהם קיימת אפשרות ממשית לתרגם את הנלמד למעשים.
-
תרגום מערכי לימוד קיימים בהם הדגש הוא על ״אגדה״ למערכי לימוד עם אפיקים הלכתיים מובהקים, עם דגש על שמירת מחלוקת גם בצעדים הנוספים שננקטים בתחומי הלימוד.
-
יצירת אסופה של כתיבה הלכתית עכשווית מסוגה חדשה, שהיא איננה לא עיסוק ב״מטה-הלכה״ וגם לא פסיקה כפשוטה, בה בעל/ת הסמכות ההלכתית קובע/ת מהי התשובה הנכונה לשאלה הנשאלת.
-
בחינת דרכי פעולה עתידיות עבור פרויקט זה של פיתוח הלכה ישראלית

המרכז הפדגוגי
עולם התוכן של קולות מעוצב על ידי מרכז פדגוגי העוסק בפיתוח תכני ושיטות לימוד המקדמים את חזון ומטרת הארגון. במרכז חברים חמישה מנחים, והוא מארח מעת לעת אנשי צוות נוספים וכן מומחות ומומחים מתחומים שונים.
התכנים המפותחים במרכז מבקשים להתמודד עם מגוון אתגרים וסוגיות המעסיקים את החברה הישראלית ובייחוד את אלה המעצבים את פניה. עבודתנו מתבססת בעיקר על ארון הספרים היהודי הרחב, מספרי התורה שבכתב ושבעל פה ועד ליצירות החשובות של ימינו אנו. אנו מאמינים כי בתרבות היהודית רבת-השנים, תרבות אשר בליבה מחלוקות ומגוון אמונות ודעות, יש דיונים ופרקטיקות התנהלות רבים היכולים לעורר לחשיבה ועשייה משמעותית בימינו. בצד התכנים של ארון הספרים היהודי אנו משלבים מגוון רחב של טקסטים מתרבויות שונות.
בלב שיטת הלימוד המפותחת במרכז נמצא הלימוד הבית מדרשי המשתלב עם שיטות עכשוויות הנהוגות בהנחיית קבוצות. המרכז מתמקצע בשימוש בשיטה ייחודית זו על מנת לסייע לאנשים ונשים המעצבים את פני החברה הישראלית באתגרי העשייה וההשפעה שלהם.
בנוסף לאלה מפרסמות ומפרסמים חברות וחברי המרכז מאמרים ופרשנויות המבקשים לחבר את מקורות ישראל עם סוגיות של חברה ואקטואליה.
החברות והחברים הקבועים במרכז משקפים קשת זהויות ומגוון עמדות ואמונות בחברה היהודית בישראל. בשנת תשפ"ב החברים הקבועים במרכז הם: אילנה ביטון, דודו ליברמן, ליאון וינר-דאו, רגב בן דויד, תומר פרסיקו.
ועד מנהל
צוות קולות
ליאון וינר דאו
ראש בית המדרש
נועה פרבר
רכזת תוכניות

היסטוריה
קולות הוקמה בשנת 1997 על ידי מרדכי (מוטי) בר אור שהיה ממוביליה עד שנת 2017. הארגון עסק בראשיתו בלימוד בית מדרשי לאנשי מפתח בחברה הישראלית, והיה מראשוני בתי המדרש הפלורליסטים בישראל. בשנים האחרונות עברה העמותה להתמקד ביצירת שינוי חברתי מיטיב באמצעות עבודה עם סוכני שינוי סביב אתגריהם המנהיגותיים, הערכיים והמקצועיים, כאשר בית המדרש משמש ככלי העבודה המרכזי.